תזונה

אנחנו – זה מה שאנו אוכלים! כשאני עומדת בסופר וקוראת את הרכיבים אני מתחלחלת מכמות הE והחומצות והמעבדים שדוחפים במוצרים ואנחנו דוחפים את זה לילדינו משוש חיינו.
הרגלי תזונה נכונים ובריאים חשובים בכל גיל לתפקוד מקסימלי: מצב רוח, מצב בריאותי, ריכוז וחשיבה, בעיות התנהגות ולמניעת מחלות בהווה ובעתיד. כשהגוף מקבל את מה שהוא צריך, המערכת החיסונית פנויה לתפקוד מלא.
מערכת החיסון, כמו כל מערכת או איבר בגופנו, ניזונה ומתחזקת משני מקורות – מזון ואוויר. ככל שהמזון שאנו צורכים הוא טבעי ומזין יותר והאוויר שאנו נושמים – צח יותר, כך מתחזקת מערכת החיסון ונעשית יעילה יותר. במובן זה, הגוף שלנו דומה למכונית או כלי רכב ממונע. כפי שלא היינו רוצים להכניס למכונית דלק או שמן מסוג שאינו מתאים למנוע שלה ועלולים לקלקל אותו, כך אין סיבה להכניס לגופנו מוצרי מזון או משקה שאינם מתאימים לגוף ועלולים להחליש את מערכת החיסון. חשוב לקחת בחשבון את ההשפעות והתוצאות של כל דבר שמכניסים לפה. התזונה שלנו והרגלי האכילה שלנו משפיעים ישירות על התזונה של הילדים שלנו והרגלי האכילה שהם יסגלו לעצמם לכל החיים.

מזונות שכדאי להימנע:
מזון מטוגן ומזונות מעובדים/תעשייתיים- במזונות מעובדים יש תוספים כימיים מזיקים. כאשר מעבדים מזונות הם מאבדים ערכים תזונתיים, המרקם והטעם משתנים והם לא מעוררים תיאבון. לכן, יצרני המזון פועלים להחזרת הצבע, הטעם והמרקם באמצעות תוספים כימיים, בנוסף הם מוסיפים חומרים כימיים אשר מאטים את קלקול המזון ונותנים לו חיי מדף ארוכים. כל המזונות המעובדים מכילים תוספים מזיקים: צבעי מאכל, חומרים מייצבים, ממתיקים מלאכותיים, סוכרים מזיקים (סוכר לבן ו HFCS), שומני טראנס, חומצות, מווסתי חומצה, מקציפים, מונעי הקצפה, נוגדי חמצון, מלבינים, מעבים, מייצבים, מתפיחים, צבעים, מחברים (אמולסיה), מקשיחים, מרככים, חומרי טעם וריח, משפרי טעם וריח, ג'לטינים, מצפים (מבריק), מלחלחים, גז לאריזה ועוד.

ילדים, הם קהל יעד למוצרים עם תוספים מלאכותיים והם מצויים בסיכון גבוה במיוחד. כיוון שחלק ניכר מן המזונות המיוצרים עבורם מכילים כמות גדולה של צבעי מאכל. צבעי מאכל מלאכותיים ושאר התוספים הכימים פוגעים במערכת העיכול, מעלים לחץ דם, מסרטנים ועשויים לתרום לבעיות התנהגות אצל ילדים (היפראקטיביות) ולהוביל לירידה משמעותית ברמת המשכל (IQ), בעיות עיכול, חסרים תזונתיים, אלרגיות, התקפי אסטמה, כאבי ראש ופגיעות מערכתיות.  הילדים רגישים יותר ממבוגרים לחומרים אלה בשל משקל גוף קטן.

אם נתרגל להסתכל בתוויות ולבחון את רשימת החומרים במזונות הארוזים, נמצא, כי יש בהם הרבה יותר חומרים שאינם אוכל. 

סוכרים:
מרבית מוצרי המזון המעובדים מכילים סוכר, אפילו מוצרים שלא הייתם חושדים בהם עמוסים בסוכר, כמו תיבול לעוף, סלטים קנויים, בשרים שונים (המבורגר, נקניק, נקניקיות, שניצלים), מרקים, רטבים, מוצרי מאפה אפילו לחם פשוט, ארוחות קפואות ועוד. יצרני המזון משתמשים בסוכר כחומר זול להגדלת הנפח ולחיזוק הטעם. ברשימת רכיבים של כל מוצר ניתן לזהות את הסוכרים על ידי הסיומת "וז"

אנחנו ובעיקר ילדינו מתמכרים לטעם המתוק ממש כמו לסמים ורוצים ממנו עוד ועוד. אפשרות הגישה הבלתי מוגבלת לסוכר, בשילוב התשוקה המולדת למזון מתוק והפרסומות שעושות לנו שטיפות מוח, הביאו רבים מאיתנו לצרוך מדי שבוע אותה כמות סוכר שצרכו אבותינו בשנה שלמה. אנו אוכלים סוכר סמוי בכל ארוחה ומקנחים בסוכר. חוגגים עם סוכר. נותנים לילדינו סוכר כפרס. אנו מתחילים את יום העבודה בעוגיות עם סוכר ומשתמשים בסוכר כנחמה.
התוצאות הן הרות אסון ומעלות סיכון לשורה של חוליים: בעיות שיניים, השמנה, סוכרת, סרטן, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של טריגליצרידים (שומנים שמצטברים ברקמות הגוף בעיקר בשרירים, בכבד ובזרם הדם ומפרישים חומרים מעוררי דלקת, וכך מובילים למחלות כבד ולב), דלקת מפרקים שגרונית ואפילו מאיצים תהליכי הזדקנות, מצבי רוח משתנים, תוקפנות ואפילו אלימות. בגיל הילדות עודף סוכר מוביל להאטה בהתפתחות הילד ופגיעה בגובהו הפוטנציאלי.

תחליפי הסוכר:
רבים מנסים להימנע מסוכר ועדיין רוצים לצרוך מאכלים מתוקים. הצורך הזה הביא להמצאה ולפיתוח של תחליפים מלאכותיים שונים, שמחקים את השפעות הסוכר. תחליפים אלו לא בהכרח עוזרים לדיאטה יותר מזה הם מעוררים חיידקים שהופכים אנרגיה לשומן וכן עלולים לעודד סכרת.  מדובר בחומרים סינתטיים שעלולים להיות להם תופעות לוואי כמו כאבי ראש, סחרחורות, הפרעות במערכת העיכול, העצבים ועוד.

הסוכרלוז למשל התגלה במקרה, כשסטודנט הודי והמנחה שלו במחלקה לכימיה של קולג' בלונדון, ניסו ליצור קוטל חרקים חדש. הניסוי כלל שימוש בסולפוריל כלוריד – כימיקל רעיל מאוד – שאותו הם טפטפו טיפה אחר טיפה לתמיסת סוכר. בשלב מסוים בתהליך, ביקש המנחה מהסטודנט לבדוק (test ) את האבקה, אבל זה חשב שהמנחה ביקש לטעום (taste ) אותה. הוא אמר לו שהיא מתוקה.

 "שתיה קלה": 
שתיה זו לא רק שאינה "קלה" היא מכבידה ומזיקה מאוד לגוף. המיצים הקנויים, תה קר, משקאות מוגזים וכו, מפוצצים בסוכרים וכימיקלים שונים ומזיקים. למעשה מדובר בממתק עם מים.

קולה "טעם החיים":
יש בה הכל חוץ מחיים. בכוס "קולה" אחת יש כ10 כפיות סוכר. לאחר השתייה נוצר עומס רב על המערכות, והסיבה היחידה שאין ריפלוקס מיידי של הקאה היא בגלל חומר שנקרא "חומצה זרחתית" (Phosphoric Acid) שבולם ומדכא את אפקט ההקאה.
הורמון האינסולין מזנק אל מחזור הדם, והכבד מקבל פקודה להמיר את כל הסוכר לשומן. ובגלל שהכבד כעת מעביר יותר סוכר למחזור הדם, רצפטור האדנוזין נחסם, הרגשת האדרנלין עולה, לחץ הדם עולה.
החומצה זרחתית נקשרת לסידן, מה שמעורר מאוד את המטבוליזם וגורם לבריחת סידן ולמינרלים נוספים ובהמשך גם לריכוך העצמות והשיניים.
אז אם יש לכם סטוק של "קולה" בבית, נקו איתה אסלות וחלודה לזה קולה מצוינת.

מוצרי חלב:  מוצרי חלב מכילים שאריות הורמונים ואנטיביוטיקה שהפרות מקבלות, וגורמים להתבגרות מינית מוקדמת מידי, ציסטות, ירידה בפוריות ואף סרטן. לגבי הסידן שבו-לא רק שהסידן מהחלב לא נספג הוא גם גורם לאיבוד סידן מהגוף. זאת משום שהגוף שלנו מתפקד בצורה הטובה ביותר כשהוא בסביבה בסיסית וכתוצאה מחדירת חלבון החלב לדם עולה רמת החומציות בדם והגוף מפריש סידן מה"מאגרים" שלו כדי לשמר את המאזן החומצי-בסיסי בגוף. 

מזונות שכדאי לצרוך בכמות גדולה:
ירקות – הקפידו על 5 מנות ירק ביום, אחד מכל צבע. הוסיפו עלים ירוקים לתפריט, בין אם בסלט ובין אם על הסנדוויץ'. הירקות משפרים תהליכי עיכול ומכילים חומרים נוגדי חמצון המגנים מפני נזקים לרקמות הגוף.

דגנים מלאים – לחם משיפון מלא, אורז מלא, קינואה, כוסמת, כוסמין.

שומנים בריאים – שומן מהצומח ולא שומן רווי מהחי, כמו שמן זית, שמן שומשום, וטחינה שהם מקורות לשומן בריא ומקור טוב לסידן, אבוקדו, שמן קוקוס, פשתן…

זרעים ואגוזים לא קלויים – שקדים, אגוזים למיניהם, בוטנים, זרעי פשתן, צ'יה, שומשום – בעלי ערך תזונתי גבוה עשירים באומגה 3 ו6 שחשובים להתפתחות הלמידה והחשיבה של ילדים, משפרים יכולת קשב וריכוז ומצב רוח. הוסיפו אותם לסלט או סתם לנשנש.

על חשיבות ארוחת הבוקר :
למרות שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום, רוב האנשים מוותרים עליה. ארוחת הבוקר משפרת את הריכוז ומגבירה את יכולת פתירת הבעיות, לא רק לילדים בבית הספר אלא גם למבוגרים. בניגוד למה שחושבים, ארוחה בבוקר לא "פותחת את התיאבון", אלא מונעת רעב חזק ופתאומי ובכך מקטינה את הסיכוי לאכילה עודפת ובלתי נשלטת של חטיפים בהמשך היום. אנשים שאוכלים ארוחת בוקר אוכלים פחות קלוריות במשך היום, כך שקל להם יותר לשמור על המשקל. ואם זה לא מספיק, לארוחת הבוקר יש השפעה טובה גם על הלב. לאנשים שאוכלים ארוחת בוקר, במיוחד ארוחה עשירה בדגנים מלאים, יש רמות כולסטרול ואינסולין נמוכות יותר.

ילד שהולך לביה"ס ללא ארוחת בוקר למעשה צם 15 שעות! ממש צום רמאדן, כי למעשה לא אכל מארוחת ערב סביבות 19:00 עד לארוחת 10.

חטיף "בריאות" או דגני הבוקר אינם ארוחת בוקר. הם מכילים הרבה סוכר וחומרים אחרים שלא תורמים לגוף וחלקם אף מזיקים. התחלה של היום עם מזון עשיר בסוכר תגרור אחריה צניחה ברמות הסוכר בדם, אשר גורמת לעייפות וחוסר ריכוז.

• הרגלי אכילה:
  לא רק למזון שנכנס לגופו של הילד יש חשיבות, אלא גם לאופן בו הוא אוכל ולחוויית האכילה עצמה. לכן, כדאי להקפיד על כמה כללים חשובים:
  השתדלו לקיים ארוחות משפחתיות. ארוחה עם כל המשפחה גורמת לילד לאכול יותר וגם מקנה לו הרגל בריא של משפחתיות ושיח.
  הקפידו על אכילה ליד השולחן, לא מול הטלוויזיה או המחשב. אכילה מול מסך גורמת לאוכל להתעכל פחות טוב, פוגע בחוש הטעם וההנאה מהאוכל ולהשמנה, כי במקום שתשומת הלב תהיה באוכל, היא במסך, לכן מנגנון השובע לא עובד כמו שצריך.
• תנו לפעוט לאכול לבד. מהרגע שהוא מצליח לאחוז בבקבוק או במזון, גם אם הוא מתלכלך ומלכלך. זה מפתח אותו, את המוטוריקה שלו ובונה לו מנגנון שובע.
• גוונו את המזונות על מנת שלא ישעמם לילד ויקבל רכיבים תזונתיים מגוונים.
• התייעצו עם הילד מה להכין והכינו איתו יחד. הכנה משותפת ומעורבות מגרה את הילד והוא ירצה לאכול מה שהכין. אפשר לעטר את האוכל, אפשר למשל לעשות פרצופים ופרחים מירקות.
• הקפידו שתמיד תהיה קערת פירות וירקות שטופים, שקדים ואגוזים ומוכנים לאכילה במטבח, או מול הילד. פעמים רבות הילד אומר שהוא לא רוצה פרי כששואלים אותו, אך אם מגישים מולו הוא אוכל בתאבון.
• אל תשתמשו באוכל בתור פרס או עונש. אם הילד מסרב לאכול, אל תתחננו, תלחצו או תראו אכזבה.
• אל תנהלו מלחמות סביב האוכל. אל תכריחו את הילד לאכול משהו שהוא מתעקש לא לאכול. זה עלול ליצור בילד הפרעות אכילה שונות. 
• הדרך הטובה ביותר לשכנע ילד לאכול בריא היא דרך משחק ו\או לימוד והסברה. הסבר ונתינת מידע יובילו לשיתוף פעולה במקום להתנגדות ילד שרוצה להיות ספורטאי למשל, חפשו יחד באינטרנט או בספרים על השרירים ומה הם צריכים כדי לגדול, תראו להם תפריטים של ספורטאים ותבנו איתם יחד תכנית שכוללת אימונים ותזונה נכונה.
• עשו את השינוי בביתכם יחד עם הילדים. משפחות שרגילות לצריכה גבוהה של ממתקים, חטיפים ומשקאות קלים, יעשו שינוי בהדרגה. גמילה ממוצרים אלה היא בדיוק כמו גמילה מסמים. חשוב לא להחזיק מוצרים אלה מוחבאים בארונות, כי אז קשה מאוד למנוע אותם מהילדים, פשוט אל תכניסו הביתה. זה יהיה טוב גם לכם.
• שמשו דוגמה אישית! אל תצפו מהם לשבת לאכול בריא ויפה בשולחן, כשאתם רק חוטפים משהו מול מסך.