זוגות רבים מתלוננים על העדר זוגיות אחרי לידה עם הולדת התינוק. מה קורה שם ומה אנחנו רוצות מהגבר שכל מה שהוא עושה לא מספיק טוב לנו?
תינוק אמנם הופך זוג למשפחה, שזה הדבר הכי משמעותי בעולם. אך זוגיות איין. יש אמא הורמונאלית במצבי רוח משתנים, טרוטת עיניים בריח של חלב ושיער שלא נחפף, מתרוצצת סביב הדבר הזה כשהוא בוכה או יונק ורק כשישן סופסוף היא מתפנה לשאר המטלות, בלי זמן לעצמה. אפילו לשרותים או למקלחת חוששת ללכת פן בדיוק יתחיל לבכות. מתבוננת במראה ורואה שגופה שהשתנה אפילו כבר לא שייך לה.
ויש אבא בהלם, מתזז אחרי העולל, מנסה להבין איך הוא פועל ולמה אשתו כועסת עליו כל הזמן או סתם בוכה, מרוכזת אך ורק בטמאגוצ'י הזה ומידי פעם יורה לעברו איזו פקודה והוא בדריכה על ביצים מבצע. לפעמים טוענים הגברים שהתינוק הוא כמו מאהב חדש שנכנס הביתה, והכי גרוע – זהו מאהב שאי אפשר לכעוס עליו.
סקס אחרי לידה
אז זוגיות אחרי לידה אמרנו שאין ממש. ומה לגביי הסקס? אם הנישואים הורגים את חיי המין, הרי שהורות היא וידוי הריגה.
האישה המותשת שמרוקנת מברזל בדם ומחוסר שעות שינה, לא יכולה אפילו לחשוב על סקס. אימהות מספרות לי שבעוד בן הזוג מנסה את מזלו, הן עוסקות בחישובים כמה זמן יישאר להן לישון. ניסיון למגע מצד בן הזוג נתפס על ידן לפעמים כ"זולל אנרגיה": בנוסף על התינוק הנה עוד אדם שזקוק ממני למגע… בנוסף הפרולקטין שבגופה, הורמון אחראי על החלב, מוריד חשק מיני וירידה ברמת הורמונים אחרים כמו אסטרוגן גורמת ליובש בנרתיק. הסקס הופך עבורה לעוד מטלה בשורה בלתי נגמרת של מטלות בבית, ועוד משהו מעיק במכלול הזה שנקרא זוגיות אחרי לידה.
גברים לרוב רוצים להביע חיבה, ליצור קשר באמצעות מגע – והם מקבלים "כתף קרה", בלי להבין מדוע זה מגיע להם. האישה אמנם זקוקה לחיבוק, מסאג', ליטוף אך חוששת שזה יביא עימו נסיון לסקס.
לחלק מהגברים ישנה רתיעה מקיום יחסים, אחרי שראו את האישה יולדת. (בעוד שחלקם מוצאים את הלידה עצמה כמדהימה ומקרבת בשביל חלק מהגברים זה סרט אימה מבעית). הם חשים שגופה פחות מושך כעת, או ששייך לתינוק.
מצבי דיכאון וחרדה, מריבות וכעס על בן הזוג מנטרלים גם הם את היצר המיני אצל נשים. לנשים קשה מאוד לעשות אהבה מיד אחרי מריבה ועל מנת לחוש משיכה עליהן להתפייס. גברים לעומתן יכולים לרצות סקס גם כשהם כועסים ולעתים, הסקס אפילו פתרון למריבה עבורם. כאשר הם נדחים שוב ושוב הם עלולים להימנע מכל מגע עם נשותיהן. מצב זה מותיר את הזוג ללא מין ומגע בכלל.
כעס מצטבר בזוגיות אחרי לידה
בעוד סדר העדיפויות של הגברים נשאר כפי שהיה, עבודה, חברים, משפחה מורחבת, ספורט או סתם רביצה על הספה, נשים רבות מבחינות שהחיים נעצרים ומוקדשים לתינוק. מרגישות שגופן ניזוק, שהקריירה נעצרה, הן מתחילות להרגיש ששילמו מחיר כבד הרבה יותר מבן זוגן. כאן נפתח הפנקס וההתחשבנות, אם לא התחילה עד עכשיו, מתחילה ובגדול. מאוכזבת ומרירה נוזפת בבן זוגה כפי שנוזפים בילד ואכן היא מרגישה כבוגר האחראי היחיד בבית. הגבר המרגיש ננזף כל הזמן, מרגיש מאוים ומגלה תוקפנות או אדישות: או שהוא נמנע ובורח או שהוא תוקף ומאשים. רבות מהנשים חשות שאינן זוכות לתמיכה, הקשבה והבנה לאחר הלידה והולכות ומפתחות עוינות כלפי בן זוגם שאכזב אותן. בשניהם אוחזת תחושת נטישה ובדידות ואבדן אמון. כך נוצרים מאבקי כוחות ויריבות שהולכת ומחריפה. זעקות שניהם נופלות על אוזניים ערלות ויש צורך ביעוץ זוגי או יעוץ משפחתי כדי לגשר על התהום שנפערה.