ישנן גישות שונות לכיצד הכי נכון להרדים ילדים ויועצת שינה הפך למקצוע פופולארי. להלן הגישה שאני מאמינה בה ונתמכת במחקרים פסיכולוגים. לפני תקופת העידן המודרני נתפסה לינה משפחתית משותפת בתרבויות רבות בעולם כדבר מובן מאליו וכחלק מדפוסי המשפחה הרגילה. בתרבויות אלה הנורמה המקובלת הייתה שינה של ילדים עם ההורים. כ-67 אחוזים מתרבויות העולם ישנים הורים עם ילדיהם עד גיל שנתיים.
לפי תיאורית ההתקשרות, תינוק שביטא פחד וקיבל הגנה ממבוגר, למד להאמין שלפעולותיו יש השפעה ולכן פיתח יותר עצמאות וביטחון עצמי. תינוקות שלא נענו כאשר הרגישו פחד, הפכו לנואשים ופיתחו תחושה שאין ערך לפעולותיהם. ומה יותר מפחיד מלהישאר לבד בלילה?? אחרי השגחה רצופה על התינוק במשך כל שעות היום, כשלא עולה על הדעת להשאירו לבד ולו מספר דקות, משאירים אותו לגמרי לבד לילה שלם ועוד מנסים לאלף אותו בכל מיני שיטות להירדם לבד ולחזור להרדים את עצמו כל אימת שהוא מתעורר.
אנשי מקצוע רבים, ביניהם אנשי חינוך ופסיכולוגים, ממליצים להורים לנקוט בשיטת הלינה המשותפת כדרך חיים גם בעידן המודרני ובתרבות המערבית. הפסיכותרפיסטית האמריקאית ג'יין לידלוף היא בין המפורסמות שבהם. בעקבות תצפיותיה על משפחות הישנות ביחד כתבה לידלוף את הספר "עקרון הרצף", הגורס כי רצוי ומומלץ שהתינוק יחוש מגע של אמו ביום ובלילה לאורך זמן, כדי שהתפתחותו תהיה תקינה וטובה ככל הניתן. לדבריה, מנשאים מהווים כלי עזר ופתרון לאמהות שמבקשות לספק לתינוקם את המגע התמידי. כחלק מעקרון הרצף אומצה בחום גם שיטת הלינה המשותפת על-ידי אותם הורים שנהו אחר תורתה של לידלוף.
יתרונות רבים לשינה המשותפת מצא גם רופא הילדים האמריקאי ד"ר וילאם סירס, שהיטיב לתארם בספרו "הורים גם בלילה". בין היתר מצא ד"ר סירס כי תינוקות מיטיבים לישון כשאמם בטווח ראייה וכי החרדות שלהם מופחתות במצב כזה. עוד מציין ד"ר סירס כי אמהות מיטיבות לישון בלינה משותפת, היות והחרדה לתינוק פוחתת באופן ניכר. בנוסף, הוא אומר, ההנקה קלה יותר ומעייפת פחות כשהתינוק ישן סמוך לאם, כיוון שהדבר אינו מצריך ממנה לצאת בכל פעם מהמיטה ואינו דורש ערות מלאה מהאם ומהתינוק. זאת ועוד: שינה משותפת מגבירה את המגע ויכולה להשפיע לחיוב על התפתחות התינוק גופנית, רגשית ואינטלקטואלית. בשורה התחתונה טוען ד"ר סירס, כי שנתם של ילדים משתפרת כתוצאה מהשינה המשותפת – הם מתעוררים לעתים רחוקות יותר וחווים פחות סיוטים והפרעות ליליות. זו הרגשה נפלאה ובטוחה לתינוק לישון בחיק הוריהם, להרגיש את חומם, נשימותיהם ופעימות ליבם.
לכל מי שחוששת למעוך את תינוקה אני מציעה מיטה מתחברת, שזו מיטה קטנה ומוגנת המתחברת בקו אחד למיטתכם ללא הפרדה. אל תדאגו לגבי אינטימיות ביניכם בנוכחות התינוק, מנסיוני, צעקותי יכולו להישמע בבניין הסמוך אבל התינוקות שלנו מעולם לא התעוררו.
כל שיטות אילוף הילד להרדמות לבד בחדר אכזריות בעיניי, בייחוד שיטת ה5 דקות בה נותנים לתינוק לבכות במשך 5 דקות ורק אז נגשים אליו. 5 דקות של בכי לבד בחושך הם נצח בשבילם.
ברור שטוב ללמד את התינוק והפעוט להרדמות עצמאית ולחזרה לשינה בכוחות עצמו, אך אין זה אמור להיות כרוך במאבקים ובכי כלל וכלל.
חשיבות השינה בתינוקות וילדים:
השינה היא מרכיב חיוני ביותר בהתפתחות התקינה של כל ילד. בדיוק כמו אכילה ושתייה גם השינה הנה צורך פיזיולוגי של הגוף ובמהלכה מתרחשים תהליכים חשובים רבים כמו: הפרשת הורמון הגדילה, צבירת אנרגיה הנדרשת לגדילה ולהתפתחות, עיבוד וויסות הגירויים אליהם נחשף התינוק במהלך היום ותהליכי למידה והטמעה בזיכרון. שינה טובה תורמת לשקט ולרוגע של התינוק ולהתפתחות מערכת החיסון. שיבושים בשינה או חוסר שינה, משנים את רמות הורמון המלטונין ובכך עלולות לפגוע במערכת החיסונית. בזמן השינה מתחזקת המערכת החיסונית והתפתחות קשרים בין תאי העצב- תהליך חשוב מאוד להתפתחות המוח ולתפקודו. שינה טובה מסייעת לגוף להגביר את קצב חילוף החומרים וכך מייעלת את פינוי הפסולת הטבעי.
החלומות שהילדים חולמים מאפשרים להם לעבד את המידע שקלטו כשהיו ערים ולשפר את פעילות המוח ואת הזיכרון. ילדים שישנים טוב בלילה, זוכרים דברים הרבה יותר טוב. במהלך היום ילדינו נחשפים להמון ידע חדש (תנועות, פעולות, אוצר מילים, חושים, משחקים מפתחים, טבע ועוד…) ואת כל המידע החדש אשר קיבלו במהלך היום, הם מעבדים אותו בלילה בזמן שינה.
הורמון הגדילה מופרש רק בזמן השינה, בין השעות 18:30-20:00 בתינוקות והוא חיוני לתהליכי הגדילה התקינים של הילדים. ככל שאנחנו מתבגרים הפרשת ההורמון פוחתת, ולכן יש חשיבות מכרעת לכך שהילדים ישנו טוב כל עוד הם בני פחות משמונה עשרה.
בשינה המערכת הגופנית מתרעננת וגורמת לילדנו לקום עם אנרגיות, להיות נינוח, מרוכז ופנוי ללמוד דברים חדשים על העולם ולהתרכז בביה"ס. מחקרים שבוצעו בתחום הוכיחו חד משמעית, שילדים שלא ישנו מספיק עשו יותר טעויות במבחנים בסיסיים לגמרי. המוח שלנו ושל ילדינו בפרט זקוק לכמות מספקת של שינה כדי לעבוד כמו שצריך. ילדים שלא ישנים מספיק הם רגוזים יותר וחסרי סבלנות, סובלים מאקטיביות יתר והפרעות קשב וריכוז, ולכן מסתדרים פחות טוב עם החברים ומפריעים בשיעור. לילדים אלה נותנים להם רטלין כשלמעשה לכל מה שהם זקוקים זה להשלמת שעות שינה.
פעוט שלא ישן מספיק דורש יותר תשומת לב, בוכה הרבה, לא רגוע, מבקש ידיים ולא מוכן לשחק בשום משחק ועצבני על כולם. כשזה קורה, גלו סבלנות ועזרו לו להירדם.
כמות השעות המומלצת לפי מחקרים:
בדומה לצרכיו התזונתיים המשתנים של התינוק כך הדבר גם לגבי צרכי השינה שלו. תינוק בן יומו ישן כ20 שעות ביממה, ללא תבנית מסודרת של שעות ערנות ושינה. כשישה שבועות לאחר הלידה מתחיל להתפתח השעון הביולוגי המבדיל בין יום ללילה. החל מגיל שלושה חודשים בערך, תינוקות אמורים לישון כ12 שעות בלילה (גם אם לא כשינה רצופה) וכ4 שעות במהלך היום. סביב גיל חצי שנה, רוב התינוקות ישנים שינה רציפה של כחמש עד שש שעות במהלך הלילה. בכדי לעזור לו לסגל הרגלים נכונים ולסייע לשעון הביולוגי שלו להתכוונן, כדאי להקפיד מההתחלה על יצירת שגרת יום ראשונית הכוללת: השכבה בשעה קבועה בערב במקום שקט וחשוך, מלווה בטקס שינה נעים וקבוע.
גיל שנה עד שנתיים: 15 שעות
גיל 5 – 3: כ13 שעות
גיל 13 – 6: כ11 שעות
גיל 18- 14: כ10 שעות
פחדים ולחץ של ילדים לקראת הלילה:
הפרידה מההורים קשה, מפחיד בחושך לבד במיטה, כל הדמויות הרעות מהתכניות או מהדמיון יוצאות מתחת למיטה או מתחבאות בארון. כל הלחצים והמתחים של היום מציפים לקראת השינה, (בדיוק כמו שכל המחשבות המטרידות מציפות אותנו במיטה). מריבות או מתח בין ההורים, קשיים בלימודים או קשיים חברתיים, מריבות בין אחים, מצב בטחוני, מצב כלכלי… כל מה שנאגר ביום יוצא בלילה. בדר"כ ילדים אלה הולכים לישון בעייפות יתר או בשעות מאוחרות אחרי מאבקים עם ההורים ומקיצים הרבה פעמים בלילה.
שוחחו עם הילד על הדברים שמציקים לו במהלך היום למען יהיה יותר רגוע בלילה. הקנו הרגלי שינה בריאים והיענו לסימני עייפות בזמן. טקס שינה נעים הכולל מגע וחום יסייעו לילד להירדם ולהרגיש שהוא לא לבד. ושיהיה ליל מנוחה.